החלטה בתיק ת"א 51583-03-11

1.         בקשה לדחייה על הסף ולחילופין, העברה לביהמ"ש המוסמך, ביהמ"ש המחוזי, מחוסר סמכות עניינית; דחייה על הסף מחמת התיישנות התביעה הכספית, כולה או חלקה; מחיקה על הסף של תביעה למתן חשבונות; עיכוב הליכים עד לבירור המחלוקת בפני בורר; וחיוב בהוצאות.

            הסכסוך שהונח בפני ביהמ"ש ע"י המשיבה בא על רקע היסטורי שעלה בדיון הראשון בצו המניעה הזמני שביקשה המשיבה, והוא תהליך ההפרטה של הקיבוץ. תהליך שקרה כאשר מאחורי המשיבה שנים רבות של חברות בקיבוץ יחד עם בעלה המנוח. המשיבה שייכת לדור שבחר בצעירותו במסגרת זו שראתה לנגד עיניה את השוויון והערבות ההדדית של כל החברים לטובת כל החברים. בתהליך ההפרטה נסדקו מוסכמות ונוצרה תחושה של חוסר שוויון בהיבט רווחת החברים, לאור שינויים, שאינם עומדים לבחינה בפני ביהמ"ש, בצורך של החבר הבודד להתחלק במקורות רכוש חיצוניים עם כל החברים.

            על רקע זה עומד הסכסוך בין הצדדים.

2.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן שמראשית שנות ה-60 משולמת למשיבה קצבת בריאות מגרמניה. התשלום שולם עד לשנת 1991 לחשבון הקיבוץ. בשנת 1983 רכש הקיבוץ, במהלך שלטענת הקיבוץ נועד להוות מקור הכנסה לכל החברים, ביטוח פנסיוני גרמני עבור קבוצת חברים שהיו קרובים בגיל לתשלום, במצב בריאותי שזיכה אותם לתשלום מוקדם.

            בין חברי הקבוצה נמנה בעלה המנוח של המשיבה.

            בשנת 1991 נפתחו חשבונות על שם המשיבה ובעלה המנוח בשליטת הקיבוץ, בהסכמת המשיבה ובעלה המנוח.

            בעלה המנוח של המשיבה נפטר בשנת 1994 והקצבה ששולמה לבעל כחבר באותה קבוצה ולמעשה, לטענת המבקשת, נועד לשימוש לכלל החברים, הומרה לקצבת שאירים. הקצבה שולמה לחשבון ע"ש המשיבה שהיה בשליטת הקיבוץ.

            המשיבה, על רקע תחושת האי שוויון בתהליך ההפרטה, פנתה במאי 2008 לגורם המשלם את הקצבה והורתה להעביר את התשלום לחשבון אחר שהיא פתחה, שאינו בשליטת הקיבוץ. כמו כן ובמסגרת ההליך הנוכחי, מבקשת המשיבה את הכספים שקיבל הקיבוץ מפנסיה שרכש בעלה המנוח בקרן "מקפת" מעבודתו במפעל "שער הנגב" מחוץ לקיבוץ.

            המשיבה פנתה לביהמ"ש כאשר התברר למבקשת כי כספי הקצבה אינם מגיעים לחשבון בשליטת הקיבוץ והחל תהליך קיזוז החוב שנצבר, לשיטת המבקשת, מהכספים המגיעים למשיבה. על רקע זה התבקש צו המניעה הזמני.

3.         העתירות בתיק העיקרי הן הבאות:

            א.         ליתן צו הצהרתי לפיו היא זכאית לקצבת הבריאות ולקצבת השאירים - הגרמנית.

ב.         לשלם לה את הסך של 285,461 ש"ח, נומינלי, המשקף 52 קצבאות שעברו לשימוש הקיבוץ במקום אליה ואל בעלה המנוח.

ג.          מתן צו למתן חשבונות בהתייחס לפנסיה המקיפה של בעלה המנוח, ב"קרן מקפת", שמשולמת לקיבוץ ופנסיית שאירים, על פי אותה פנסיה, ככל שהמשיבה זכאית לה לפי תקנון הקרן.

דיון בסמכות העניינית - ולחילופין, עיכוב הליכים והעברה לבוררות

4.         לטענת המבקשת, על אף שהתביעה כוללת סעד כספי שנופל בגדר סמכות העניינית של ביהמ"ש השלום, העתירות לצו הצהרתי לגבי הזכות לקצבאות הגרמניות, והתביעה למתן חשבונות, בהתייחס לפנסיה מ"קרן מקפת" או לקצבת השאירים, הם על סכומים שלא כומתו ובנסיבות אלה לביהמ"ש השלום אין סמכות לדון בתביעה.

            לחילופין, כאמור, נטען כי הסמכות היא לביהמ"ש המחוזי לפי סמכותו השיורית.

            טענה נוספת חלופית בהקשר לסמכות העניינית היא שיש להעביר את הסכסוך לבוררות, לפי סעיף 24 לתקנון בדבר הסדרי פנסיה של קיבוץ סעד המכסה את הסוגיות שבמחלוקת, הן לגבי תשלומי הפנסיה ואח"כ קצבת השאירים מהפנסיה הגרמנית והן לגבי תשלומי הפנסיה וקצבת השאירים, אם כזו קיימת, מ"קרן מקפת".

5.         עמדת ב"כ המשיבה בסוגיות אלה הן:

א.         אין לדחות את התביעה על הסף גם אם התביעה הוגשה לביהמ"ש שלו אין סמכות עניינית.